5 años sin guilad - חמש שנים בלי גילעד

Este Shabat se cumplieron cinco años que Guilad Shalit fuera tomado como rehen del Hamas, quien lo tiene prisionero en algun lugar de Aza. Fue el 25 de Junio del 2006 cuando terroristas armados entraron en territorio israeli atacando a una unidad del ejercito israeli que se encontraba realizando un patrullaje de rutina en la zona de Keren Shalom.

Este año a diferencia de anteriores, no se realizaron manifestaciones "centrales" o concentraciones masivas de publico. Esta vez la familia opto por el silencio. Por el acto simbolico. Noam y Aviva, los padres de Guilad, se encadenaron entre si, pidiendo a la gente que se acerque al "ohel", a la tienda en donde la familia Shalit, amigos y publico se unen en una solo frase "traigan a Guilad antes que sea demasiado tarde".

Hamas volvio a rechazar el pedido de la Cruz Roja de ver y revisar personalmente a Guilad. Como consecuencia, el Servicio Penitenciario Israeli, quito los "premios" que reciben los prisioneros terroristas en las carceles de nuerstro pais, llevando a las condiciones minimas e indispensables de trato establecidas en la Carta de Ginebra.

Como de costubre, voces se alzaron en contra de Israel por la medida tomada, las mismas voces que callan cuando se trata de Guilad, de alguna señal de vida o de la humanitaria visita de ela Cruz Roja.

Guilad dejo de ser un simbolo. Ya es parte nuestra, de cada uno de nosotros. De todo aquel que se concidera humano. Rezamos por su pronto regreso a casa. Rezamos por su integridad. Rezamos...

במלאת חמש שנים לחטיפת גלעד שליט, מצהיר בכיר חמאס בעזה מחמוד א-זהאר, כי המשא ומתן לשחרור החייל החטוף "תקוע"- כהגדרתו. במקביל ימשיכו ברחבי הארץ בציון חמש שנים לחטיפה. המשפחה ישבה באוהל המחאה כשמאחוריהם מאות פעילים, ודגלים עם דמותו של גלעד מתנופפים ברוח, משפחת שליט נכבלה בשלשלאות לגדר במתחם בית ראש הממשלה כדי לומר: אנו נושאים עלינו חמש שנים של אכזבות . "נמאס לנו כבר מהדיבורים ומהתירוצים, כבר חמש שנים גלעד בעזה, והגיע הזמן שממשלת ישראל תחזיר אותו הביתה", אמר אביו של החייל החטוף. ראש הממשלה נתניהו לא יצא לדבר עם המשפחה, למרות שהיה בירושלים. לאחר חמש שנים, גילעד כבר יותר מסמל. הוא הפך ליהות חלק מאיתנו, למענו ממשיכים להתפלל, למען שיחרורו וחזרתו הביתה