Parashat HaShavua - פרשת השבוע

VaEtjanan - Y Rogue - ואתחנן
Comentarios y recopilacion de textos: Tzvi Entenberg
-------------------------------------------------------------------------------------------------
En esta Parasha hallamos el primero de los párrafos del Kriat Shema, que resume la esencia de nuestra fe. Esta declaración habla acerca de la fe en un único D's y acerca del cumplimiento de los preceptos otorgados al pueblo de Israel en el Sinaí.
Creer en un D's metafísico, que se preocupa por el hacer y obrar de cada individuo, dándole una ética, esta es la esencia del judaísmo, que se halla explicitada en los párrafos del Kriat Shema.
El vocablo "Shema" suele traducirse como "Oye" aunque sería más correcto traducir "Entiende". Deducimos al respecto que en las profundidades del alma humana la comprensión se halla en nuestra capacidad de amar. Esta escrito: "Y serán estas palabras, que Yo te ordeno hoy, sobre tu corazón….". Significa que Yo te ordeno hoy, no ayer, no en las lejanías del tiempo. D's es hoy, el momento presente, la novedad de cada instante, palabras actuales y vivenciales. Qué hacer con ellas ? Cumplirlas. Llevarlas a la acción y enseñarlas. Y está escrito: "Y las repetirás a tus hijos ..." Esto significa deber de comunicación. No se tienen hijos meramente para darles apellido y sobrevivir con ellos, biológicamente. Se los tiene, según la Tora, para decirles y transmitirles...
Le educación es, en todo momento, en toda hora... Las palabras han de tener permanente vigencia. Este es el mensaje significativo de esta Parasha.

בפרשה זו אנו מוצאים את הפיסקה הראשונה של קריאת שמע המסכם את מהותה של אמונתנו. הכרזה זאת מדברת על אמונה באל אחד ועל קיום המצוות שניתנו לעם ישראל בסיני. להאמין באל מטאפיזי, שדואג למעשיו של היחיד, ונותן לזה מוסר, זוהי מהותה של היהדות, המוסברת בפסקאות של קריאת שמע.

הומנח שמע מתורגם כפשוטו, אך נכון יותר להבינו ולתרגמו "להבין". על כך אנו מסיקים שבמעמקי השמה האנושית ההבנה נמצאת ביכולת האהבה שלנו. כתוב: "וְהָּיוּ הַדְבָּרִׁים הָּאֵלֶּה אֲשֶּר אָנכִֹׁי מְצַוְּךָ הַיוֹם עַל-לְבָּבֶּךָ" (דב' ו', 6) ז"א, אנוכי מצווך היום, לא אתמול, לא רחוק בזמן. אלוהים זה היום, הרגע ההווה, החידוש שבכל רגע, מילים עדכניות וחווייתיות.
מה לעשות איתן? לקיימן. להביא אותן לפועל וללמד אותן. וכתוב " וְשִׁנַנְתָּם לְבָּנֶּיךָ וְדִׁבַרְתָּ בָּם" (שם שם, 7 ). זאת חובת המסירה. לא מולידים בנים רק כדי לתת להם שם משפחה לשרוד איתם ביולוגית. לפי התורה, מולידים בנים כדי לדבר איתם, כדי למסור להם החינוך הוא בכל עת, בכל רגע נתון המילים חייבות להיות בעלות ערך תמיד. זה המסר המשמעותי של פרשה זו