Comentario y recopilacion de textos: Gustavo Gryncwajg
Ese arrepentimiento y esa ansiedad, los pone como protagonistas; ya no son –solamente- los "hijos de Yacob", ahora querian ser "los hermanos de Iosef".
Asi como la semana pasada la Tora nos relato la salida de Yacob a Jaran, su estadia en casa de Lavan y su regreso a la tierra natal, esta semana la parasha nos cuenta acerca del reencuentro de nuestro tercer patriarca con su lugar y su gente, entre otros, su hermano Eisav.
ultimos dias de Moshe. En esta Parasha leeremos el momento de la transferencia el mando del liderazgo a Yehoshua y las ultimas enseñanzas de Moshe.
Esta seccion semanal encontramos un conjunto de disposiciones proclamadas por Moshe a los Hijos de Israel antes de su ingreso a la Tierra Prometida. Se refieren a la vida de familia, la responsabilidad de relaciones humanas dignas, compromiso respecto del projimo y consideracion hacia los animales. El texto comienza diciendo: "Cuando salieres a la guerra contra tus enemigos y el Eterno los entregare en tu mano y tomares cautivos, y entre ellos vieres a una mujer hermosa y la deseares, la tomaras por mujer…" (Dvarim 21:10-11).בפרשתינו שלושה נושאים. מתחילה בנדרי נשים וממשיכה בנקמת בני ישראל מאת המידיינים. הנושא האחרון שאליו מתייחסת הפרשה הוא ההתנחלות של בני ראובן, גד וחצי המנשה בעבר הירדן המזרחי. בואו נתמקד בנושא השני. החטיבה השנייה מתחילה כך: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-משֶֹה לֵּאמרֹ. נְקםֹ נִקְמַת בְנֵּי יִשְרָאֵּל מֵּאֵּת
הַמִדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵּף אֶל-עַמֶיךָ." (במד' ל"א, א –ב). פתיחה מעניינת. דרך שני מדרשים נראה איך משה מתמודד עם הנקמה הזאת מיתתו של משה תלויה בנקמה. רבי יהודה אומר אילו היה רוצה משה לחיות כמה שנים היה חי שאמר לו הקדוש ברוך הוא נקם ואחר תאסף תלה הכתוב מיתתו במדין אלא להודיעך שבחו של משה אמר בשביל שאחיה יעכב נקמת ישראל מיד (במדבר לא) וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא אנשים צדיקים ולהלן בחר לנו אנשים וכן (איוב ד) בנפול תרדמה על אנשים לתת נקמת ה' במדין הקב"ה אמר נקמת בני ישראל ומשה אמר נקמת ה' במדין אמר הקדוש ברוך הוא להם אינו אלא דיקו שלכם
שגרמו לי להזיק אותן אמר משה ריבון העולמים אם היינו ערלים או עובדי עבודת כוכביםאו כופרי מצות לא היו שונאין אותנו ואינן רודפין אחרינו אלא בשביל תורה ומצות שנתת לנו הלכך הנקמה שלך לתת נקמת ה' במדיין.
אם משה נתבקש בעצמו לנקום במדיינים, למה מגייס צבא ומטיל אחראיות על אחרים וישלח אותם משה אמר הקדוש ברוך הוא למשה נקם נקמת אתה בעצמך והוא משלח את אחרים אלא מפני שנתגדל בארץ מדין אמר אינו בדין שאני מצר למי שעשה בי טובה המשל אומר בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן וי"א שאינה זו מדין שנתגדל בה משה שזו בצד מואב והיא הרבה עד עכשיו למה שלח פנחס אמר מי שהתחיל במצוה הוא גומר
הוא השיב את חמתו והכה את המדינית הוא יגמור מצותו וכלי הקדש זה הארון שנאמר כי עבודת הקדש וגו' רבי יוחנן אמר אלו בגדי כהונה שהם אורים ותומים כמו שנאמר ובגדי הקדש אשר לאהרן ויצבאו על מדין כאשר צוה ה' את משה ויהרגו כל זכר ואת מלכי מדין הרגו בחרב וגו' מה בקש שם אלא שהלך ליטול שכרו מן כ"ד אלף עליו נאמר (משלי כו) כורה שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב ויקחו את כל השלל ואת המלקוח ויביאו אל
משה ואל אלעזר הכהן להודיע שבחן שלא נטלו כלום מן הבזה שלא ברשות אלא הביאו לפניהם ואח"כ נטלו ויצאו משה ואלעזר הכהן ונשיאי העדה לקראתם להודיע ענותנותו ושבחו של משה שהיו כלם תלמידי תלמידיו. אם כי זה נכון שהסיפור נחתם בקורבנות, יש פסוק לקראת הסוף שאומר: "וַיאֹמְרוּ אֶל משֶֹה עֲבָדֶיךָ נָשְאוּ אֶת-ראֹש אַנְשֵּי הַמִלְחָמָה אֲשֶר בְיָדֵּנוּ וְלֹא-נִפְקַד מִמֶנּוּ אִיש." (במד' ל"אמט). או במילים פשוטות, המפקדים מדווחים למשה שלא נפל איש אחד במלחמה האומנם? אנו יודעים שזו נקמה שבקש ה' לבצעה. אז ייתכן שאף על פי שמשה גייס צבא ה' החליט לשמור ולהגן על החיילים שהתפקדו למשימה זו לדעתי אין להוסיף או לגרוע דבר. הודות לטקסט המקראי ולטקסט המדרשי קבלנו את ההסברים הנדרשים והותר לנו. שבת שלום
El tema central de la Parashá "Shlaj Leja" es el relato del envío de 12 exploradores (uno de cada tribu) a la tierra de Israel para hacer un relevamiento de ella. La orden de Dios de enviar a miembros relevantes de las tribus viene a enseñar que el ulterior castigo al pueblo no se debió a la misión requerida por el mismo, sino por la posterior degeneración de los acontecimientos. Cuando los "meraglim" regresan, traen consigo frutos de la tierra y 10 de ellos comienzan a desgranar epítetos negativos sobre los habitantes de Canaán y sus fuerzas para demostrar que es inconquistable la tierra destinadaa ellos.